האוניברסיטה העברית בירושלים היא היחידה בארץ המציעה תוכנית להתמחות בלימודים רוסיים ומזרח אירופאים. תוכנית זו רשמה לזכותה הישגים אקדמיים ברמה גבוהה ביותר והכרה בארץ ובעולם. את השפה והתרבות הרוסית מלמדים באוניברסיטה העברית מאז שנות הששים של המאה שעברה תודות למאמציהן החלוציים של ורה דולז'אנסקי ולאה גולדברג. בעקבותיהן באו בוגרי אוניברסיטאות מבריטניה, מארה"ב ומקנדה: יונתן פרנקל, גליה גולן, טד פרידגוט, עזרא מנדלסון, עומרי רונן, עדה שטיינברג, ניסן אורן ואמנון סלע, שבמאמצים משותפים בנו את החוג ללימודים רוסיים. בשנת 1975 הצטרפו אליהם העולים מבריה"מ, דימיטרי סגל, לזר פליישמן, איליה סרמן, ויקטור לוין, וולף מוסקוביץ' ומרים לאנגלבן, שהרחיבו את החוג ושינו את שמו ללימודים רוסיים וסלאוויים. החוג החדש התמקד בעיקר בשני תחומי לימוד ומחקר: היסטוריה רוסית ומזרח אירופית, וספרות ובלשנות רוסית וסלאווית. בקורסי לימודים סלאוויים ומזרח אירופיים לימדו גם אנשי סגל מחוגים אחרים, ביניהם משה אלטבאואר ושמואל אטינגר. במשך שנות קיומו היה החוג מעורב במחקר רחב-היקף תוך שימוש בשיטות הקשורות באסכולת מוסקווה-טארטו לסמיוטיקה ומסורות של הפורמאליזם הרוסי, חוג הבלשנות המוסקוואי ומכון פושקין לספרות רוסית בלנינגראד. סדרת הספרים Slavica Hierosolymitana (בעריכתם של ד' סגל, ע' רונן, ל' פליישמן וו' מוסקוביץ') שיצאה לאור החל משנות השבעים ועד לשנות התשעים, כללה מאמרים וחיבורים מאת חוקרים מובילים בלימודים סלאוויים, ביניהם רומאן יקובסון, בנימין הרושובסקי (הרשב), ישעיה ברלין, ולדימיר טופורוב, וייצ'סלאב איוואנוב ואחרים, כמו גם אנשי החוג.